<h1>תשובות הגאונים — שערי תשובה סימן קע"ג</h1>
<h2>דף לז.</h2>
היושבת על דם טוהר אסורה לשמש, כגון שהיתה משמשת עם בעלה בל"ג ימים של זכר או בששים וששת ימים של נקבה, כיון ששלמו ימי טהרה ופסק קץ ימי טהרה שאמרה תורה, אעפ"י שאין רואה דם כל עיקר אל ישמש עמה, מאי טעמא, שכיון שהוחזק מעין משופע ובא חיישינן שמא רואה עמו במטה באותה לילה ונעשית נדה גמורה, ועשו חכמים בה הרחקה יתירה לפרוש ממנה אותה לילה של שלשים ושלשה לזכר ושל ששים וששה לנקבה.
<h2>דף סה:</h2>
היושבת על דם טוהר אסורה לשמש, כגון שהיתה משמשת עם בעלה בל"ג ימים של זכר או בששים וששת ימים של נקבה, כיון ששלמו ימי טהרה ופסק קץ ימי טהרה שאמרה תורה, אעפ"י שאין רואה דם כל עיקר אל ישמש עמה, מאי טעמא, שכיון שהוחזק מעין משופע ובא חיישינן שמא רואה עמו במטה באותה לילה ונעשית נדה גמורה, ועשו חכמים בה הרחקה יתירה לפרוש ממנה אותה לילה של שלשים ושלשה לזכר ושל ששים וששה לנקבה.
<h2>דף סו.</h2>
וששאלתם לידה צריכה שבעה נקיים רצופין או אפילו מפוזרין. (תשובה) ת"ש דת"ר (כריתות י' ע"א) ושלשים יום ושלשת ימים (ויקרא י"ב), יכול אפילו יהיו מפוזרין, ת"ל יום, מה יום כלו רצוף אף שלשים ושלשה רצופין. והילכך שבעה נקיים ודאי רצופין, ואם הפסיק טומאה בינייהו הרי היא טמאה.
